50# לנווט בערפל – פרקטיקה דיאגנוסטית מיטבית בעידן של חוסר בהירות

תקציר

הפרקטיקה הדיאגנוסטית בפסיכולוגיה החינוכית מתקיימת כיום בתוך ערפל מקצועי רב. כמעט כל רכיב בתהליך האבחוני נתון לדיון, מחלוקת או בחינה מחודשת: המודלים התיאורטיים, ההגדרות, האבחנות, הכלים האבחוניים, התיאורים האיכותניים ולעיתים אף מהותה של הדיאגנוסטיקה עצמה. ובכל זאת, הפסיכולוגים החינוכיים בשטח אינם יכולים להישאר רק באזור הספק. גם בים הערפל המקצועי, הם נדרשים לנווט לחוף מבטחים ולבצע הערכות שמובילות לאמירות תקפות, ברורות ומשמעותיות על הילד. פער זה בין מורכבות הידע לבין הצורך בהכרעות מקצועיות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הדיאגנוסטיקה כיום. בסדנה נבקש לפתח עוגנים של ידע והבנה שיוכלו לסייע לפסיכולוגים לנווט במרחב מאתגר זה ולבצע הערכות דיאגנוסטיות מקצועיות אחראיות ובעלות ערך לילד וסביבתו בלי להתפשר על העמדה המקצועית. הלכה למעשה – נחדד את העקרונות המהותיים של חשיבה ופרקטיקה דיאגנוסטית – אלו שאינם תלויים בזמן, מקום, מודל תיאורטי או גישה אבחנתית. נערוך התבוננות עדכנית בפרקטיקות האבחנתיות של לקות/הפרעת למידה. נבחן את המתח שבין הגדרות פורמליות, מודלים תיאורטיים, ממצאים אמפיריים ופרקטיקה יומיומית בשפ״חים. נתעמק באופן שבו ניתן לקבל החלטות אבחנתיות כאשר תמונת הממצאים אינה ברורה, ויש גורמי הדרה פעילים ואבחנות מתחרות המקשים על האבחנה המבדלת. נעסוק ספציפית באתגר האבחנה המבדלת של לקות/הפרעת למידה מול הפרעות וקשיים קרובים: הפרעת קשב, הפרעות רגשיות והתנהגותיות, פערים סביבתיים וכדומה (ככל שיותיר הזמן). תוך התבססות על מחקרים חדשים והמשגות עדכניות נתבונן מחדש בקשר בין יכולות קוגניטיביות לתחומי הישג לימודיים, וכן בממשק שבין יכולות קוגניטיביות, קשב ותפקודים ניהוליים. נבחן כיצד נכון לשלב מידע ממקורות מידע שונים כדי לייצר תמונה מקצועית שאינה פשטנית ואינה מנותקת מן המחקר העדכני. נקדיש מקום גם לגישת Therapeutic Assessment אשר מדגישה את הפוטנציאל הטיפולי בתהליך ההערכה הפסיכולוגית ורואה בנבדק שותף פעיל בתהליך זה. נבחן כיצד שילוב של כלים פסיכודיאגנוסטיים עם דיאלוג אמפטי ושיתופי יכול להפוך את המרחב האבחוני למרחב של הבנה, ארגון מחדש של חוויית הילד, וחיזוק השיח בין הילד, הוריו והמערכת החינוכית. נתבונן מחדש בעשייה האבחונית דרך הפריזמה של הבינה המלאכותית – בהזדמנויות, בסיכונים ובעקרונות השימוש המקצועי ב- AI בשדה הדיאגנוסטיקה. לבסוף, נשאף להתייחס גם לישורת האחרונה (והמאתגרת) של התהליך האבחוני: כתיבת חוות הדעת. נעסוק בשאלות כגון: מה הופך חוות דעת למשמעותית? כיצד כותבים מסמך שאינו רק סיכום ציונים, אלא מהווה טקסט מקצועי שמארגן הבנה? כיצד מנסחים המלצות שיש להן ערך יישומי עבור הילד, ההורים והצוות החינוכי? הסדנה תשלב מחקרים עדכניים, התייחסות לשינויים בידע המקצועי, דיון ביקורתי, דוגמאות וניתוחי מקרה. היא מיועדת לפסיכולוגים הנמצאים בשלב מתקדם בהתמחות, מומחים ומדריכים, המבקשים להעמיק ולדייק את החשיבה הדיאגנוסטית שלהם, לרענן הנחות עבודה קיימות, ולבחון מחדש כיצד מאבחנים ילדים ונוער בעולם משתנה. נדרשת היכרות טובה עם עולם האבחון, כלים אבחוניים הגדרות של לקויות למידה והפרעת קשב. המשתתפים מוזמנים להגיע עם שאלות, דילמות וחומרים דיאגנוסטיים, אשר יוכלו לשמש בסיס ללמידה, חשיבה ודיון משותף. משתתפים המעוניינים להביא מקרה לדיון מוזמנים לפנות למנחים לתיאום לפני הסדנה.